החלטה בתיק ב"ש 9789/07

(לעניין משיב 3, מוסא (בן מוחמד) סלאימה)

זוהי בקשה להורות על מעצרו של משיב 3 עד תום ההליכים.

אין מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים וכי מתקיימת עילה למעצרו של משיב 3. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת החלופה למעצר. לטענת הסניגור, יש להורות במקרה זה על חלופת מעצר. לדבריו, משיב 3 נטל חלק שולי יחסית בביצוע העבירות, העבר הפלילי שלו אינו מכביד, והוא עובד באופן קבוע בעיריה. הסניגור הציע כי משיב 3 ישהה במעצר בית מלא בביתו בואדי קדום ואם יהא צורך, ייאזק באיזוק אלקטרוני.

לאחר ששקלתי את טענות הסנגור, אני מחליטה כי מסוכנותו של משיב 3, כפי שעולה מהחומר שלפניי, שוללת את האפשרות של חלופת מעצר. להלן נימוקי:

משיב 3, שני המשיבים האחרים ונאשם נוסף (להלן - הנאשמים) הואשמו יחדיו בביצוע עבירות רבות של גניבת רכב, סחר בכלי רכב גנובים, פריצה לכלי רכב, ועבירות קשורות נוספות. למשיב 3 עצמו מיוחסות שש עבירות של גניבת רכב, שלוש עבירות של מסחר ברכב גנוב, שתי עבירות של פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה, עבירה אחת של סיוע לגניבת רכב, ועבירה אחת של ניסיון לגניבת רכב, וזאת, במסגרת שמונה אירועים שונים. על פי כתב האישום, העבירות בוצעו על ידי הנאשמים, ביניהם משיב 3, בצוותא, תוך הנחייה ועזרה הדדית בינם לבין עצמם, בצורה שיטתית, מאורגנת ומתוחכמת. הנאשמים שיתפו פעולה עם בעלי מוסכים, בעזרתם שכפלו את מפתחות הרכב ומסמכי הבעלות, וקיבלו קודנים של כלי הרכב המועמדים לגניבה. לאחר מכן איתרו הנאשמים, באמצעות האינטרנט, את הכתובות בהם מצויים כלי הרכב, ביצעו תצפיות מוקדמות על מנת לוודא שכלי הרכב אכן נמצאים במקום, ולבסוף הגיעו למקום על מנת לגונבם, וזאת, תוך שימוש ברכב ליווי, ותוך שמירה על קשר טלפוני רצוף בינם לבין עצמם, שנועד להבטיח כי ניתן יהיה להעביר את כלי הרכב הגנוב ליעדו מבלי להיתקל בכוחות משטרה או באנשי ביטחון. במספר מקרים, לאחר הגניבה שברו הנאשמים את המתנע על מנת להסוות את העובדה כי הרכב נגנב באמצעות מפתח משוכפל. כלי הרכב הגנובים הועברו לשטחים על מנת שימכרו שם, כאשר במספר מקרים הציעו הנאשמים לבעל הרכב הגנוב (שכן כתובתו ומספר הטלפון שלו היה ידוע להם) לרכוש מהם את כלי הרכב. כאמור, אין חולק כי בידי המאשימה ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לנאשמים בכתב האישום, ובכלל זה למשיב 3.

בניגוד לטענת משיב 3, לפיה לא נטל חלק מרכזי בביצוע העבירות, הרי שמכתב האישום עולה כי משיב 3 לקח חלק בשמונה אירועים של גניבת רכב, כמפורט לעיל. לא זו אף זו, חלקו של משיב 3 באותם אירועים, של נהיגה בכלי הרכב הגנובים ממקום ביצוע העבירה, אינו בגדר חלק שולי בביצוע העבירה. אשר לעברו הפלילי של משיב 3, הרי שהוא כולל הרשעות קודמות בהסגת גבול פלילית, ניסיון לנשיאת נשק שלא כדין, קשר לפשע וביצוע עבודות ללא היתר. הסנגור טען כי מדובר בעבירות שחלקן בוצעו לפני שנים רבות, וחלקן אינו רלוונטי לאישום. ואולם, כפי שציינה המאשימה, העובדה כי משיב 3 שהה בעבר במאסר בגין חלק מהעבירות האמורות יש בה כדי להעיד על כך שמדובר במי שאינו נרתע מביצוע עבירות למרות הסיכון של מאסר.

מן המקובץ עולה כי מדובר בנאשם בעל עבר פלילי אשר שהה בעבר במאסר, ואשר קיימות נגדו ראיות לכאורה לביצוע עבירות רבות של גניבת רכב, אותן ביצע באופן מתוחכם ושיטתי, תוך שיתוף פעולה עם אחרים, לרבות שימוש בטלפון ובאינטרנט. בנסיבות אלו, אין בחלופה של מעצר בית ושל איזוק אלקטרוני כדי לאיין את מסוכנתו, ואת החשש כי ימשיך בפעילות עבריינית אם ישוחרר ממעצרו (השווה בש"פ 3565/05 גריפאת נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(2), 704 (2005); בש"פ 1789/06 אמיר אחוואל נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(1), 3478 (2006)). אשר לאיזוק אלקטרוני, יפים לעניינו דברים שנפסקו בבש"פ 7442/06 בן זזון נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3), 4899, 4900: "איזוק אלקטרוני איננו אמצעי קסם ואין בו בפני עצמו כדי לאיין מסוכנות. כל שחרור בערובה, גם כאשר בין יתר התנאים מורה בית המשפט על איזוק אלקטרוני, מבוסס על יסוד של אמון. האיזוק האלקטרוני מספק אמצעי לביקורת, האם הפר הנאזק את תנאי השחרור בערובה. מי שאיננו ראוי לאמון זה מלכתחילה, ספק אם יהיה ראוי לו, בשל קיומה של האפשרות המאוחרת לדעת על הפרת אמון פעם נוספת".

הסנגור טען כי לצורך בחינת חלופת מעצר על בית המשפט לפנות לשירות המבחן. אכן, אין חולק כי בכל מקרה, לאחר שנקבע כי מתקיימת עילת מעצר וכי ישנן ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום, יש לבחון את האפשרות לפיה הנאשם ישוחרר לחלופת מעצר. עם זאת, בכך אין כדי לומר כי בכל מקרה יש להפנות את הנושא לבחינת שירות המבחן. בנסיבות המקרה הנוכחי, משנדונה האפשרות של חלופת מעצר ונשללה לגופה, לא ראיתי צורך להורות על הזמנת תסקיר מעצר משירות המבחן, מה שיעמיס עבודה נוספת על שירות המבחן העמוס ממילא, ויעכב בחינת חלופות לגבי תיקים בהם ישנו סיכוי ממשי לקבלתן (ר' בש"פ 9783/06 קרצב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.12.06) והאסמכתות שם).

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מעצרו של משיב 3 עד תום ההליכים.

יצוין כי לתוצאה זו הגעתי אף בלא להידרש לתיק התלוי ועומד כנגד משיב 3 בגין זיוף סימני זיהוי לרכב ומסחר ברכב גנוב, שלהגשתו התנגד הסנגור.

ניתנה היום, כ"ד באב תשס"ז (8 באוגוסט 2007), במעמד ב"כ המבקשת עו"ד גדליהו, משיב 3 וסניגורו עו"ד קאדרי ומתורגמן בית המשפט לערבית מר אליאס סאדר.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: